סקר עצים: מה זה, מתי הרשות דורשת אותו ומי עורך אותו

מתי דורשים סקר עצים

המקרה הנפוץ הוא בנייה. מאז תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה ב-2009, עצים בוגרים הם חלק מתהליך התכנון, ובקשה להיתר במגרש שיש בו עצים עוברת גם דרך פקיד היערות. לפי נוהל עבודת פקיד היערות של משרד החקלאות: במגרש שיש בו עד 5 עצים בוגרים, מספיק בדרך כלל לצרף לכל עץ את שמו, המין, קוטר הגזע ושתי תמונות. במגרש שמסומנים בו יותר מ-5 עצים בוגרים, מגישים סקר עצים מלא.

הנוהל גם מונה מקרים שבהם אפשר לפטור מסקר מלא, למשל כשאין עצים במגרש, כשהתוספת לא מגדילה את שטח הבנייה על הקרקע (בנייה על הגג, סגירת מרפסת, מעלית פנימית), או כשעורך הבקשה מצהיר שהעצים נשמרים ונשמר מרחק של 4 מטרים לפחות מהגזע לאזור הבנייה והחפירה.

מחוץ לבנייה, כשמבקשים רישיון כריתה, פקיד היערות רשאי לבקש סקר מפורט או חוות דעת של מומחה. חלק מהרשויות מחמירות יותר מהנוהל הכללי, ולכן כדאי לבדוק מול מחלקת ההנדסה או פקיד היערות של הרשות שלכם.

מה הסקר בודק

הסקר נעשה לפי נוהל אחיד של משרד החקלאות, ומשתתפים בו שלושה בעלי מקצוע: מודד מוסמך שמסמן את מיקום העצים במפה, סוקר שבודק את העצים, והמתכנן שמשלב את התוצאות בתכנית.

הסוקר נותן לכל עץ ניקוד של 0 עד 5 בארבעה מדדים: ערך מין העץ, מיקום העץ, קוטר החופה, ומצבו הבריאותי, שנקבע לפי בדיקה חיצונית של מזיקים, מחלות, ריקבונות, צוואר השורש, נטיית הגזע ומבנה השלד. הסכום קובע את ערכיות העץ, ועל פיה נקבע אם העץ מומלץ לשימור, להעתקה או לכריתה. הסוקר גם נותן חוות דעת אם אפשר להעתיק את העץ.

הסקר חל על כל שטח התכנית, וגם על עצים שנמצאים עד 5 מטרים מחוץ לגבולות שלה. כלומר עץ של השכן, שהנוף שלו נכנס למגרש, יכול להופיע בסקר שלכם. התוצר הוא טבלאות ותשריט שמוגשים למוסד התכנון ולפקיד היערות.

מי רשאי לערוך סקר עצים

לפי הנוהל, הסוקר הוא מומחה, כמו אגרונום, אקולוג, אדריכל נוף או הנדסאי נוף, שרשום במאגר המומחים של פקיד היערות במשרד החקלאות בתחום העצים, או שאושר על ידי פקיד היערות הרלוונטי. זו הסיבה שלא כל גנן או גוזם יכול לחתום על סקר, גם אם הוא מכיר עצים היטב.

כשאתם מחפשים סוקר, שאלו אם הוא רשום במאגר של פקיד היערות, אם הוא עבד מול הרשות המקומית שלכם, והאם המחיר כולל גם את המודד או שאותו מזמינים בנפרד. בקשו לראות סקר קודם שהוא הגיש, בלי פרטים מזהים.

אם העץ מעורר שאלה בריאותית ולא תכנונית, למשל חלל בגזע או ענף סדוק מעל בית, מה שאתם צריכים הוא חוות דעת של אגרונום או אילנאי על מצב העץ, ולא בהכרח סקר מלא. שאלו גם כמה זמן לוקח להכין את הסקר, כדי לתכנן את ההגשה.

איפה אנחנו נכנסים לתמונה

אנחנו לא עורכים סקרים, לא כותבים חוות דעת אגרונומית ולא מגישים מסמכים לפקיד היערות. אם בשיחה יתברר שאתם בתהליך של היתר בנייה, נגיד לכם שהצעד הראשון הוא הסוקר והמתכנן, ולא הגוזם.

התפקיד שלנו מתחיל אחרי ההחלטה. כשפקיד היערות אישר כריתה והרישיון בתוקף, או כשהסקר המליץ על גיזום לפני העתקה, נתאם גוזם שעובד איתנו באזור. לפני העבודה כדאי לשלוח לנו את תנאי הרישיון: לפעמים נקבע בו מועד, שיטה, או פיקוח של אגרונום בזמן העבודה, והגוזם צריך לעבוד לפיהם.

המחיר של העבודה עצמה נאמר במקום, לפני שמתחילים.

ואם אתם עוד לפני התכנון, שווה לדעת: הנוהל מאפשר פטור מסקר מלא כשעורך הבקשה מצהיר שהעצים נשמרים, במרחק של 4 מטרים לפחות מהגזע לאזור הבנייה והחפירה. תכנון שמתחשב בעצים מההתחלה יכול לחסוך סקר, רישיון, נטיעה חלופית וזמן המתנה.