גיזום עץ לימון ועצי הדר: מתי, כמה, ולמה פחות זה יותר

מתי גוזמים עצי הדר

בדרך כלל אחרי הקטיף ולפני הלבלוב של האביב. אגרונום שכותב בפורטל החקלאות הישראלי מציין את פברואר ומרץ כמועד הרגיל לגיזום הדרים. באפריל, לפי ההמלצות של משרד החקלאות לגינה הקהילתית, עצי ההדר כבר בפריחה, ומי שגוזם אז מוריד חלק מהפרחים, כלומר מהפרי של השנה.

הלימון הוא מקרה קצת אחר. בשונה מתפוז או קלמנטינה, שנקטפים בעונה אחת, לימון נוטה לפרוח ולהניב כמה פעמים בשנה, ולכן כמעט תמיד יש עליו פרי או פרחים. בעץ לימון בחצר עושים בדרך כלל את הגיזום העיקרי בסוף החורף, ומקבלים את זה שחלק מהפרי יורד. ענף יבש או שבור אפשר להוריד בכל עונה.

מה שכדאי להימנע ממנו הוא גיזום חזק בשיא הקיץ. ענפים שהיו מוצלים ונחשפים פתאום לשמש עלולים להיכוות, ובעיקר בעצים שהקליפה שלהם רגישה.

בעצי הדר שנותנים פרי בחורף, כמו תפוז וקלמנטינה, פשוט מחכים לסוף הקטיף, וגוזמים לפני שהעץ מתחיל ללבלב.

מה מורידים ומה משאירים

ענפים יבשים. בעץ הדר בוגר, ענפונים קטנים בפנים הנוף מתייבשים כשאין להם אור. המדריך של שירות ההדרכה והמקצוע ממליץ להסיר אותם, ובעיקר לדאוג שאור השמש יגיע גם לפנים העץ.

סורים (ענפי מים). ענפים שצומחים ישר מהגזע או מתחת לנקודת ההרכבה, זקופים ומהירים, בדרך כלל לא נותנים פרי טוב וגוזלים כוח מהעץ.

ענפים צפופים וגבוהים מדי. כדי שתהיה גישה נוחה לכל חלקי העץ, לקטיף ולבדיקה של מזיקים.

ענפים שנוגעים בקרקע. על זה בסעיף הבא.

מה שלא עושים: לא "מעצבים" עץ הדר בוגר לכדור הדוק כמו שיח, ולא מורידים שליש מהנוף בבת אחת. בעץ צעיר, המדריך מסביר שהעיצוב נעשה בשנים הראשונות: אם העץ נועד לפרי, בונים 3 עד 4 זרועות בגובה של 60 עד 70 סנטימטרים, ואם הוא נועד לצל, מגדלים גזע גבוה ונוף רחב. אחרי זה העבודה היא בעיקר הכוונה קלה.

חילון וגיזום שמלה

חילון. כך הפרדסנים קוראים ליצירת "חלון" בצמרת: גוזמים ענף אחד או שניים במרכז הנוף, כדי שאור השמש יחדור פנימה. זה מונע את התייבשות הענפונים בפנים ומפחית לחות. באשכולית אדומה, במיוחד באזורים חמים, המדריך של שירות ההדרכה והמקצוע ממליץ לפתוח במקום זה "דלת" בצד הצפוני של העץ, ברוחב של כמטר ובגובה של כשני מטרים, כי הזרועות של האשכולית האדומה רגישות לקרינה ישירה.

גיזום שמלה. בעצים בוגרים הנוף גולש לפעמים למטה עד שהעלים והפירות נוגעים באדמה. דרך המגע הזה עולים לעץ מזיקים, כמו כנימות קמחיות שהנמלים מובילות. גיזום של שולי הנוף שנוגעים בקרקע, שנקרא "גיזום שמלה", מנתק את הדרך הזו. זה גם מקל על השקיה ועל ניקוי מתחת לעץ.

שתי הפעולות האלה מתאימות גם לעצי פרי אחרים בחצר. לזית, לעומת זאת, יש עונה ושיטה משלו, ופירטנו אותן בעמוד גיזום עצי זית.

לגזום לבד או לקרוא לגוזם

עץ לימון או תפוז קטן בחצר אפשר לגזום לבד, עם מזמרה חדה ונקייה, בגובה שמגיעים אליו מהקרקע. חותכים ליד נקודת ההסתעפות, בלי להשאיר זיזים, ולא קורעים ענפים. בהדרים יש קוצים, ולכן כדאי כפפות עבות.

כדאי לקרוא לגוזם כשהעץ גבוה ורוצים להוריד גובה בלי להרוס אותו, כשיש ענפים עבים שצריך מסור, כשהעץ לא נגזם שנים והנוף סבוך מאוד, או כשהוא צמוד לקיר, לגדר או לחלון. אותו דבר לגבי גדר חיה של הדרים: המדריך מציין שגוזמים אותה כמו כל גדר חיה, ועל זה כתבנו בעמוד גיזום גדר חיה.

עוד נקודה: עץ הדר גדול בחצר יכול לעבור את הגדרת "עץ בוגר" בפקודת היערות, ואז כריתה שלו דורשת רישיון. הפטור לעצי מטע חקלאי לא חל על הדרים. גיזום רגיל לא דורש רישיון.

כשאנחנו מתאמים גוזם, המחיר נאמר במקום, לפני העבודה.