רישיון כריתה לעץ: מי צריך, איך מגישים ומה קורה אחרי

איזה עץ דורש רישיון

פקודת היערות אוסרת לכרות, להעתיק או להוביל "אילן מוגן" או "עץ בוגר" בלי רישיון. אילן מוגן הוא עץ זית, עץ חרוב, או עץ שהוכרז כמוגן בצו. עץ בוגר הוא עץ שגובהו שני מטרים לפחות וקוטר הגזע שלו, בגובה 130 סנטימטרים מהקרקע, 10 סנטימטרים לפחות. במגרש שהייעוד שלו בתכנית תקפה הוא מגורים, הרף הוא קוטר של 20 סנטימטרים.

חשוב להבין מה נחשב "כריתה". לפי ההגדרה בפקודה, זו לא רק הפלה של העץ: גם חיתוך של הגזע המרכזי בלי להשאיר בדים, וכל פעולה שגורמת או עלולה לגרום למות העץ, כמו ריסוס, הרעלה, קילוף, חיתוך שורשים או בנייה בתוך תחום קוטר הצמרת, נחשבים כריתה.

כלומר גיזום רגיל, שמשאיר לעץ את הבדים והנוף, בדרך כלל לא דורש רישיון. אבל "גיזום" שמשאיר גזע ערום, או חיתוך שורשים גדולים של עץ פיקוס ליד היסודות, יכולים להיחשב כריתה. אם אתם לא בטוחים, שאלו את פקיד היערות לפני העבודה.

מתי אין צורך ברישיון

הפקודה מאפשרת לשר לקבוע בצו מקרים שבהם כריתה לא דורשת רישיון, ובשנת 2023 פורסם צו היערות (פטור מרישיון). לפי הסיכום באתר כל זכות, שנכתב בסיוע הקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, הפטור חל בעיקר על:

עצי מטע חקלאי, כשהכריתה נדרשת להמשך הפעילות החקלאית. הפטור הזה לא חל על עצי הדר ואבוקדו.

עצים ממשפחת הדקליים בקרקע שייעודה מגורים, אלא אם הם במתחם שהוכרז לשימור, ולא על דום מצרי, שהוא ערך טבע מוגן.

העתקה של עצי משתלה.

עצים ממינים פולשים שמופיעים ברשימה שבצו, באזורים שנקבעו בה.

הפטור לא חל על זית ועל חרוב. כדאי לבדוק מול פקיד היערות אם העץ שלכם באמת נכנס לאחד הפטורים לפני שמזמינים כריתה. אם העץ עומד במגרש שמיועד לבנייה, יש מסלול נפרד דרך היתר הבנייה, ושם נכנס גם סקר עצים.

איך מגישים בקשה

את הבקשה מגיש בעל הקרקע, מיופה כוח שלו, חוכר או מחזיק באישור הבעלים, או הרשות המקומית. בבית משותף, כשהעץ ברכוש המשותף, הבקשה מוגשת ברוב רגיל של בעלי הדירות (מעל 50%), או על ידי נציגות הבית כשיש צורך דחוף במיוחד או החלטה של האסיפה הכללית.

למי מגישים: ברשויות שיש בהן פקיד יערות עירוני, לו. ברשויות אחרות, לפקיד היערות האזורי של קק"ל. הרשימות מופיעות באתר משרד החקלאות ובאתר קק"ל.

מה מצרפים לפי נוהל משרד החקלאות: טופס בקשה לרישיון כריתה או העתקה, אישור זכויות בקרקע, שתי תמונות לכל עץ (תמונה כללית ותמונת תקריב של עלה, פרח או פרי), והסיבה לבקשה עם אסמכתאות. כשהסיבה בטיחותית, מצרפים הנמקה מקצועית שמתארת את הסיכון ואת החלופות שנבחנו. כשהסיבה בריאותית, אישור של רופא מומחה. פקיד היערות רשאי לבקש גם פירוט חלופות לשימור העץ, סקר עצים או חוות דעת של מומחה.

על הבקשה משלמים אגרה. לפי כל זכות, נכון ל-2024 היא עמדה על 55 שקל.

לוחות זמנים, פרסום והשגה

לפי הנוהל, פקיד היערות מוסר החלטה מנומקת בתוך 21 יום מהיום שכל המסמכים הוגשו. ההחלטה מתפרסמת באתר של פקיד היערות שנתן אותה במשך 14 יום, עם הכתובת, מין העץ, מספר העצים, הסיבה והתאריך האחרון להשגה. במהלך 14 הימים האלה כל אחד מהציבור יכול להגיש השגה. רק אחרי שהם עוברים בלי השגה, או שההשגה נדחתה, הרישיון נמסר.

השגה על החלטה של פקיד יערות עירוני מוגשת לפקיד היערות הממשלתי במשרד החקלאות. השגה על החלטה של פקיד יערות של קק"ל מוגשת לפקיד היערות הארצי בקק"ל.

יש חריג אחד: כשהעץ מהווה סכנה ברורה, מוחשית ומיידית, פקיד היערות יכול להנפיק רישיון מיד ולפרסם אותו בדיעבד.

הרישיון תקף בדרך כלל לשנתיים. ברוב המקרים הוא כולל תנאי של נטיעה חלופית בשווי העץ שנכרת, ואם אי אפשר לנטוע, היטל כספי. עד שהרישיון ביד, לא כורתים.

מה אנחנו עושים בתהליך ומה לא

אנחנו לא מגישים בשמכם בקשה לרישיון ולא כותבים את ההנמקה המקצועית. כשצריך חוות דעת על מצב העץ או סקר, זו עבודה של אגרונום או סוקר עצים, וכתבנו על זה בעמוד סקר עצים.

מה שאנחנו כן עושים: בשיחה הראשונה נשאל על סוג העץ, הגובה והיקף הגזע, ונגיד לכם אם לפי ההגדרות זה נשמע כמו עץ שדורש רישיון. כשהרישיון בתוקף, או כשהעץ פטור, נתאם את הכריתה עצמה ואת פינוי הגזם, והמחיר נאמר במקום לפני העבודה. וכשהבעיה נפתרת בגיזום, נציע גיזום ולא כריתה.

במחלוקת עם שכן על עץ, או בתיק שכבר הגיע לאכיפה, פנו לעורך דין שעוסק בדיני תכנון וסביבה.

אם כבר יש לכם רישיון, שלחו לנו את התנאים שבו לפני הביקור. לפעמים נקבעו בו מועד, שיטה או פיקוח של אגרונום, והעבודה צריכה להיעשות לפיהם.